המשפט הפלילי מורכב משלושה חלקים עיקריים: דיני העונשין, סדר הדין הפלילי ודיני ראיות. חלקים אלו מלווים את החשוד, ובמידה והוגש כתב אישום את הנאשם, עד לסיום משפטו.
דיני העונשין המהותיים קובעים למעשה מהי התנהגות אסורה בהתאם לתפיסה החברתית השולטת במדינה. המשפט הפלילי הקלאסי (גניבה, רצח וכו') קבוע בחוק העונשין, אך ישנן עבירות הקבועות גם בחוקים נוספים כגון עבירות תעבורה, עבירות מס, עבירות בענייני צבא וכדומה.
ככלל, עבירה פלילית מורכבת הן מהפעולה הפיסית האסורה (היסוד העובדתי) והן ממצבו הנפשי של מבצע אותה פעולה בזמן ביצוע הפעולה (היסוד הנפשי). כך למשל, במידה ואדם ביצע פעולה אסורה על פי חוק, אך ללא הכוונה המוגדרת לאותה פעולה אסורה, לא ניתן יהיה להרשיע את אותו אדם בפלילים.
לעיתים, ליסוד העובדתי וליסוד הנפשי, מתלווה גם רכיב נסיבתי או תוצאתי החייב להתקיים גם הוא על מנת להרשיע בעבירה מסויימת.
כללי סדר הדין הפלילי הם הכללים החולשים על ניהולו של הליך המשפטי כנגד הנאשם בביצוע העבירות הקבועות בדין המהותי. כללים אלו נוצרו למעשה על מנת להגשים את דיני העונשין המהותיים.
דיני הראיות הוא תחום המשותף למשפט הפלילי ולמשפט האזרחי. תחום זה עוסק בבחינת קבילות הראיות, משקל הראיות ודיות הראיות.
תחום זה עוסק בדרכי ההוכחה של אשמתו או חפותו של הנאשם. במסגרת זו נבדקים האם עדות מסוימת תהיה כשרה או פסולה, האם די בעדות כזו או אחרת וכו'.
החוק והפסיקה מגדירים גם את זכויות חשודים הנחקרים בתחנת משטרה וזכויות נאשמים בבית המשפט.
ענף במשפט הפלילי הוא דיני התעבורה. בשל חשיבותם של דיני התעבורה, השפעתם על כלל האוכלוסיה ומספרם הרב של עבירות התעבורה, בחר המחוקק ליחד לדיני התעבורה מערכת בתי משפט נפרדת, בעלת סדרי דין משלה במטרה להביא להתמחות ולהתמקצעות בנושא זה.
משרדנו מתמחה בייצוג חשודים בחקירה משטרתית, ייצוג נאשמים בבתי משפט וכן בעסקאות טיעון.
